יום חמישי, 24 בנובמבר 2011

ב"ה
חינוך מיוחד ולקויי למידה
נושא הקטגוריה: "לקות למידה"
לקות למידה היא דבר מולד,והיא נגרמת כתוצאה מהפרעות שמקורן במערכת העצבים,
המתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישת מיומנויות בסיסיות :
דיבור,קריאה,כתיבה,זיכרון,יכולת מתמטיות והשימוש בהם, הקשבה לאורך זמן,בעיות רגשיות וקושי ביכולת המוטורית.
קשיים אלה מפריעות לאדם בפעילות החיים היומיומית,להגיע להישגים לימודים ,ולהשתלב בחברה.
קיימים מאפיינים  רבים של לקויות,והאדם המאובחן  כלקוי למידה,יש לו את תמונת הלקות שלו,וכל אחד מתאפיין בלקות שונה ובתחום אחר,וזה יכול להתגלות בכל גיל.
לפי המאמרים שקראתי יש יותר ידע,דיבור ומודעות לנושא לקויי למידה,והבנה שכל ילד צריך את הטיפול המתאים לו , לקבל את המענה המתאים,כי מבינים שלכל ילד מתאפיין בלקות שונה, וגם במערכת החינוך יש מודעות לילדים לקויי למידה ונותנים להם את העזרה והכלים ,  והמודעות וההבנה גורמים להם להצלחה לימודית וחברתית ככל שניתן.
ההדגשים  והחידושים האחרונים  זה באופן הטיפול בלקויי למידה שצריך לעבוד בכמה מישורים ולא רק במאובחן עצמו כמו שנהגו העבר :
בילד עצמו-שצריך לטפל בליקוי עצמו ולא דווקא בטיפול תרופתי,דרך שימוש ביצרתיות,התמקדות בצדדים החזקים,עידוד,הכנה מראש לשינויים ומטלות שונות,הסבר ודיבור על  הקשיים,והימנעות מהאשמה ופגיעה.
בהורים-שצריך להקנות להם את התמיכה ודרכי ההתמודדות יעלים,כי לפעמיים הורים חסרי אונים וזה גורם להאשמת הילד או ללחץ מוגזם על הילד.
והמורים-גם לתת להם את הידע והכלים וההדרכה להתנהגויות המאפיינות לקויי למידה,כי הם עלולים לפרש את התנהגות של לקוי הלמידה כחוצפה,אדישות וכו..                                                                                                      
וצריך  להצלחה שתופיות של 3 הצדדים.
אנשי התחום חשוב להם לידע  על דרך  הטיפול את כל ההורים שיש להם ילדים עם לקויי למידה,המחנכים,מנהלים ,אנשים שעוסקים בתחום הטיפול וכל האנשים שרוצים בצלחתם של תלמידים בעלי לקויות למידה.
הדיבורים האחרונים זה שכיום כל אחד יכול לעשות את האבחון תמורת תשלום ושניים שלושה מפגשים,וכמות האנשים המובחנים גורמת מעמסה כלכלית על משרד החינוך ,וזה פוגע באנשים שבאמת זקוקים לזה.                   

                                                                                                             (המשך המטלה בפוסט שלפני)

המשך מטלה בעקבות המס"ע

המשך מטלה: (4-5)
4.בחרתי בקטגוריה חינוך מיוחד ולקויי לימדה,מכוון שאני עוסקת בתחום החינוך המיוחד,  אני תרפיסטית לילדים עם אוטיזם ,ורציתי להרחיב את הידע וללמוד על עוד סוגי לקויות ולהבחין בניהם. הצלחת הטיפול שלמדתי כתרפיסטית ומקראת המאמרים על לקויות למידה השונות   קשורה לשיתוף פעולה של הילד,המטפל וההורים. שמחתי לקרוא שיש יותר אפשריות  וכלים להורים להתמודד עם הקושי,ויש יותר הבנה וידע לכל הסובבים על הנושא .


5.בית ספר לוקח אחריות!
ניסוי תוכנית שהביאה להצלחה אצל לקויי למידה  בזכות שיתוף פעולה.
מאמר זה מדבר על  תוכנית טיפול באמצעות שיתוף פעולה בין התלמידים לקויי למידה לצוות החינוכי,שנעשה בבית ספר תיכון בתל אביב שהביאה להצלחה אצל התלמידים ,ומטרת התוכנית  היא לבנות מודל שיכול להיות מוטבע בפריסה ארצית ,תוכנית זאת נעשתה בסביבת בית הספר,
 שיסוד התוכנית :המחנך הוא דמות משמעותית מבחינת התלמיד,ומאפשר תמיכה בתלמידים.   במהלך התוכנית נעשו פגישות קבוצתיות הנערכות בשיתוף התלמידים והמורים וביססו את הקשר בניהם ,התוכנית מטפחת בקרב התלמיד מודעות עצמית למצבו הלימודי,אפשרות לדבר על הקושי בגלוי ולהבין כי הקושי שהם חווים אינם נחלתם הבלעדית,המחנך מציב להם יעדים ריאלים שיוכלו לעמוד בו ולהרגיש הצלחה.
הילדים מעידים כי התוכנית העניקה להם ביטחון,ואמונה שהם מסוגלים ללמוד ולהצליח,וגם הצלחת התלמידים הביאה לשיתוף פעולה של ההורים עם המערכת שממנה סרבו לקבל תמיכה בעבר .                                
וכך באמצעות שיתוף פעולה נראו תוצאות חיוביות אצל כל אחד מהגורמים,התלמידים-היה שיפור בהישגיהם הלימודיים,ההורים-דווחו על תחושת ביטחון חדשה בתהליך ההתמודדות,                                                       והמחנכים-מעידים על פתיחות שמגלים תלמידיהם כלפיהם.
מעניין אותי לדעת אם התוכנית הזאת שנעשתה כניסוי פועלת וממשיכה ומתרחבת לבתי ספר נוספים.                                                                                                                                                                                                                                               נראה נראה לי שהמאמר הזה הוא סיום טוב..אז רק בשורות טובות!

יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

המשך מטלה א' משימה ד'.

בחרתי לקרוא מתוך הבלוג של חנן יניב את הפוסט  כלניות או לא להיות: על עיצוב ערכים וגבולות.

אהבתי את צורה שבה הציג את הנושא והביא את זה בצורה מעניינת ולא שגרתית
מדבר על נושא חשוב ומורכב במיוחד בתוקפה של היום שהכל נגיש ופתוח ,ושההורים לא יודעים איפה יש צורך בגבול לילד.
הנושא הזה ידוע, שבשביל ללמד את הילד התנהגות טובה זה קודם כל דוגמא אישית,כי הילדים מתבוננים ובוחנים אותנו
המבוגרים, ובפוסט הנ"ל זה מזכיר לנו כמה צריכים להיות ערניים לנושא.
וזה מדגיש שבמהלך החיים יש לך הרבה דילמות  בבחינה הערכית האם לעשות או לא,וזה נעשה יותר מורכב שאתה דמות שמסתכלים עלייך ולומדים ממך.
אז שתמיד נבחר את הבחירה הנכונה שתוביל לערכים הטובים.וב"ה  נהווה  דוגמא אישית לילדינו ולסובבים אותנו.
והשאלה שעלת לי....האם אני הייתי עוברת את הגדר ? :)

המשך מטלה א'

                                                                                                                  ( המשך מטלה חלק א',משימה ג')

לדעתי הבלוג בכללי נכתב בצורה מעניינת ומגוונת,                  
הכותרות שבחר הבלוגר לפוסטים מאוד מסקרנות,שגורמות לך ללחוץ בעכבר על הכותרת ולקרוא את הפוסט,
לדוגמא:מדינה מחפשת סיפור,העיניים של מאיה וכו',
כל פוסט מתחיל בצורה אחרת: תמונות,סיפור,ראיון ועוד.שזה עושה לך עניין וגיוון
וזה מעביר לך את נושא החינוך המדובר בצורה אחרת.
יש פוסטים בשפה גבוהה 'ויש פוסטים ארוכים מידי לטעמי ,אך רוב הפוסטיםנכתב  בשפה מובנת וקלילה
למרות המומחיות של הבלוגר .
הבלוג יעניין לא רק את העוסקים בחינוך והוראה(שלפי התגובות  על הפוסטים זה רוב האנשים שהגיבו והתעניינו) ,אנשי חינוך וכו
אלא לדעתי זה צריך לעניין גם את  ההורים , שכמובן רוצים שהלמידה של ילדיהם תיהיה חוויה טובה ומוצלחת,
וכמובן את התלמדים, שהשינוי שרוצה הבלוגר לעשות זה לחוויה הלימודית שלהם
 וזה יכול לעניין גם את אוהבי המחשב והטכנולגיה,וכל מי שרוצה לראות שינוי במערכת בחינוך.

אני חושבת שנושא הבלוג מעניין וחשוב ,אני מסכימה שהמערכת צריכה שינוי,וחושבת שהטכנולוגיה כבר חלק מאיתנו ואי אפשר להתעלם מזה,וזה טוב לנתב את הטכנולוגיה לנושא החינוכי,אך אני לא בטוחה שזה רלווני לכל מקצוע וחושבת שצריך למצוא את האיזון בין הלמידה  עם המחברות והספרים  ובין הטכנולוגיה המתפתחת. 

לא סיים תיכון ,והיום פרופסור לחינוך! (מטלה הערכת הבולג)

   הבלוג של חנן יניב

                     "מזה שנים שאני מסתובב במערכות בחינוך בארץ ובעולם,ומשהו לא מסתדר לי"...
             לקוח מתוך הפוסט ה-1 שנכתב ב2007 ,בשנה זאת נרשמו 12 פוסטים,כמות זאת היא הגדולה ביותר
             לשנה שנרשם עד כה.
     
חנן הודח מבי'הס  בכיתה י',שנים לאחר מכן השלים את למודיו בח"ול,כיום פרופסור לחינוך באונברסיטה קלגרי בקנדה ובסמינר הקיבוצים ,וגם פדדוג דיגטלי.

חנן יניב עושה מעין תיקון לחווית הילדות שלו בתחום החינוך,ודרך הבלוג הוא מעביר לנו את דעתו על מערכת החינוך ,שלדעתו לקויה ולא מביאה להצלחה למודית ולא לחינוך במובן של ערכים בין אדם לחברו.בפוסטים הראשונים יותר מודגש הקטע  הבקורתי  שלו על המערכת ובהמשך הפוסטים הוא משתף אותנו בתפיסתו ובדרך שהוא מאמין צריכה להתנהל מערכת החינוך.
הלמידה לדעתו צריכה להעשות בצורה הרפתקנית וחוויתית,למידה תוך שיתופיות ומחוברות  לנושא,
לגרום לילדים חשק ואהבה למקצוע,והחזון שלו שהשינוי הזה יעשה דרך עולם המחשבים,
שמרכת החינוך צריכה לעבור ,להתקדם לפתגוגיה דגיטאלית.
לדוגמא:שיעור הסטוריה-אז הילדים ישחקו את  הדמיות של העבר,לצלם את הילדים  מצגים,לעשות סרטון,להציג את הסרטון  בכיתה או דרך מחשב ליצור את הדמיות וכו.
וכך והלמידה של התלמידים הופכת משמעותית ומהנה.
חנן יניב בעצם בבלוג רוצה לשתף ולהכניס מודעות שהמפגש בין עולם החינוך לבין עולם הטכנולוגיה הוא חסר תקדים ויעשה פלאות בעולם החינוך,במיוחד עכשיו שהטכנולגיה כל כך קרובה אלינו.         
                                                                                                            (מטלה חלק א,משימה א-ב)