יום שבת, 31 בדצמבר 2011

מטלה 6

שוטטנו בערוצי האוניברסיטאות, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת ירושלים.
ארבעת ההרצאות הראשונות נלקחו מתוך האוניברסיטה הפתוחה וההרצאה האחרונה נלקחה מאוניברסיטת ירושלים.

הרצאה 1: משתפים חינוך ברשת "שלובים".
הרצאה של יורם אורעד, ההרצאה עוסקת ברשת חברתית מקצועית של מכון מופ"ת הנקראת שלובים.
והיא נועדה לשתף אנשים שעוסקים בתחום החינוך.
ברשת ניתן למצוא קישורים ובלוגים שאנשים מעלים לרשת, כל מצטרף יכול לפתוח בלוג אישי ולשתף את הגולשים.
 בנוסף יכול כל אחד להצטרף לקבוצות שיש ברשת שנפתחו ע"י אנשים.כל אחד מצטרף לתחום המעניין אותו. 
חזון הרשת- מקום מפגש לעוסקים בחינוך ובהכשרת מורים וכלי להתעדכנות מקצועית, כמו כן הרשת נותנת גם תמיכה מקצועית, עידוד יוזמות חינוכיות והעצמה אישית של העוסקים בחינוך. 

הרצאה 2: שילוב התקשוב בחינוך מדעי וטכנולוגי. 
בהרצאה של אלונה פורקוש מוצג מחקר שנעשה במדינות רבות, המחקר בדק את שילוב המחשבים והתקשורת בתהליכי הוראה בבתי הספר במקצועות מטמתיקה ומדעים. 
ייעוד המחקר היה לבחון כיצד המורים משלבים את התקשוב במערכת החינוך.
ניתן להבין שבהמשך ההרצאה יעסקו בממצאי המחקר ודרכים לשילוב המחשבים בתחומים אלה.

הרצאה 3: אתגרים במשפחות של ילדים עם לקויות למידה.
אביב נוף מקדים בהרצאתו ומציג את המרכיבים העיקריים של לקות למידה: 
-פגיעה על בסיס ניורולוגי מוחי באחד מתהליכי הלמידה.
-פגיעה בתהליך האוטומטי של למידה שלא מתבצע אצל לקוי הלמידה ודורש מאמץ רב.
-פגיעה במימוש הפוטנציאל השיכלי שקיים אצלם.
-בעיה כרונית שלא ניתן לרפא ומלווה את הלקוי כל חייו , כל שניתן לעשות הוא לעזור לו ללמוד כיצד להתמודד עם הבעיה.
ברוב המקרים למרכיבים אלו מתווסף קשיים רגשיים, נושא זה הוא המרכזי שעליו ידובר במשך ההרצאה וינתנו דרכי התמודדות וצמצום הנזק במשפחות של ילדים עם לקויות.

הרצאה 4: מצבי משבר- היבטים פסיכולוגיים ורוחניים.
הרצאה מאת אביב אריאן. במהלך החיים אנו נמצאים במצבי משבר שונים, וכל אחד מגיב בצורה שונה, ישנם אנשים שיתכנסו בתוך עצמם ויש אחרים שיתפרצו ויגיבו בעצבנות, וכאלה שיגיבו בפחד, התגובה משתנה מאדם לאדם.
הספרות המחקרית מבחינה בין התמודדות קוגנטיבית לבין התמודדות רגשית, הדבר תלוי בסוג המשבר או בסוג האדם שחווה את המשבר. יש הבחנה בין שני סוגי משברים: משברים נורמליים במהלך החיים- לידה, עליה לכיתה א' וכו....
ויש משברים עם אובדן ואיום ממשי-כגון גירושים, משבר כלכלי, תאונות דרכים וכו....
כאשר אנו מגיבים בצורה שאינה תואמת את ההתנהגות הרגילה שלנו רצוי לקבל סיוע של איש מקצוע.
 בהמשך היא מציעה דרכי התמודדות למניעת הנזק.

הרצאה 5: פקעת עצבים-מוח, למידה וחישובים: 
עידן שגב פורפ' באוניברסיטת ירושלים מציג לנו הרצאה בנושא המוח של המאה ה21, וכיצד בנוי המוח. 
הוא מגדיר את השנה הזאת בשם "המאה של המוח", המוח הוא אוסף של תאי עצב,מערכת שבאה באינטרקציה עם העולם והחוכמה שלה שהיא משתנה כתוצאה ממה שהוא מקבל מבחוץ.
המידע שיש לנו על המוח עד המאה ה20 הוא מידע חשוב אך לא מספיק, במאה ה21 יש ניסיון ליצור מודל של מוח האדם שיאפשר לנו להבין כיצד המוח פועל.

התרשמות מהאתר:
הגישה הכללית בתוך האתר מובנת ,אך ההרצאות  מסודרות  לפי תארכים או לפי הרצאות הנצפות ביותר,
וחלוקה זאת מקשה על החיפוש ולוקחת זמן לאתר את התחום הרצוי,ולפי דעתנו חלוקת ההרצאות
 לפי נושא היתה עוזרת לחיפוש,
 והיה נחמד שבמקביל להרצאה עולתה מצגת בכתב שעזרה יותר להבנת ההרצאה.

יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

TED

ההרצאות שבחרתי והמסר שלהם:

הרצאה 1 -ההצלחה היא מסע מתמשך.
לסנט ג'ון יש 8 עקרונות להצלחה אך בהרצאה זאת  הוא מעביר לנו את המסר שצריך לשמר את ההצלחה,המסע לדרך של ההצלחה לא נגמר ברגע שהצלחה קיימת הוא ממשיך תמיד,כי ברגע שאתה חושב שהגעת להצלחה,ויש לך את זה , אבל אתה לא ממשיך בעבודה הקשה אתה נופל.
ג'ון ממחיש לנו את זה  בסיפורו האישי  על הצלחה וכשלון של עסקיו,
בהתחלת הדרך להצלחת העסק הוא עבד קשה,המציא רעיונות,שאף להכי טוב,ושהגיע לנקודת ההצלחה ,הוא  הפסיק את העבודה הקשה והרשה לעצמו לנוח,לאט לאט הוא אבד לקוחות,נאלץ לפטר עובדים ולא לקח זמן והעסק צנח למטה .
ההצלחה היא לא רחוב חד סטרי זה מסע מתמשך,ואם רוצים להמנע מנפילה בעקבות הצלחה צרכים לנהוג על פי שמונת העקרונות הללו גם אחרי שמגעים להצלחה,מכוון שזה לא רק האופן בו אני מגעים להצלחה אלא גם איך אנחנו משמרים אותה.

הרצאה 2-שמרו את מטרותכם לעמכם.
ההרצאה של דרק סייברס,מייעץ לנו לשמור את מטרותנו בסוד,למרות שהאינסטינקט הראשון שלנו הוא לשתף,
הוא טוען שברגע שאנחנו משתפים ואומרים את מטרתנו בקול,אנחנו מרגישים קורבים אל המטרה והרגשה הזאת מורידה לנו את המוטבציה ואת הסבירות שנבצע אותה.
הוא מציג מחקרים פסכולוגיים שמוכחים שעצם זה שאנחנו משתפים את האחרים במטרתנו ובתוכניות שלנו זה מפחית 
את הסיכוי להגשים אותן,הפסכולוגים מכנים זאת"מציאות חברתית",
המוח מוטעה וחושב שזה כבר בוצע ובגלל תחושת הסיפוק המוטבציה לביצוע העבודה הקשה שנדרשת למעשה יורדת.
אז מה עושים:1.להתנגד לפיתוי לדבר על מטרתנו ולשתך.
                  2.אפשר להשהות את הסיפוק שמקבלים מההככרה החברתית.
                  3.להבין שהמוח לא מבחין בין דבור לעשיה.
ואם בכל זאת  אתם לא מסוגלים לשתוק ורוצים לשתף תגידו את זה בצורה שלא תתן לכם סיפוק.

הרצאה 3-אל תתחרטו על החרטה.
המוסכמה החברתית לגבי חרטה אומרת:שחרטה על דברים שהיו בעבר,היא בזבוז זמן,שצריך להסתכל קדימה ולא אחורה.
קתרין שולץ מאמינה שצריכים להשלים וללמוד לחיות עם חרטה ולא בלעדיה.
היא מביאה כדוגמא את הקעקוע שעשתה שהתחרטה עליו,
חרטה -זו תחושה שאנחנו מרגישים כשאנו חושבים שהמצב נתון בו אנו נמצאים יכל להיות טוב יותר לו רק היינו עושים זאת אחרת בעבר.אבל הרעיון זה לא להצטער על מה שנעשה ולהתכחש אליו אלא להשלים איתו ,
אנחנו צריכים לאהוב גם את הדברים הפגומים ,הלא מושלמים, וזה צריך להזכיר לנו שאנחנו יכולים לעשות זאת טוב יותר.
לפי סקר שנעשה הדבר ה1 שאנחנו מתחרטים עליו זה השכלה:שלא קבלנו יותר השכלה,שלא בחרנו מקצוע אחר וכו,והדברים הנוספים שנמצאים ברשימה:קרירה,חיי אהבה ,הורות.במהלך החיים יש דברים  שבחרנו ושאנחנו רוצים לשנות,אך לא יכולים ולכן צריך להשלים איתם.
קתרין מציע 3 דברים שעוזרים לנו להשלים עם חרטה:
 הראשון שבהם:להתנחם בעובדה שחרטה היא דבר אונברסלי,
הדבר השני:היא לצחוק על עצמנו,אפילו אדם שחש חרטה שמכילה כאב ויגון אמתיים מבין שלהומור ואפילו הומור שחור,יש תפקיד בלעזור לנו לחיות
הדרך השלשית להשלים עם חרטה :זה הזמן שמרפא את כל הפצעים,
ולזכור שהרבה חרטות הן לא נוראות כפי שאנחנו חושבים שהן ולמרות הכל אנחנו צרכים ללמוד ולהשלים אתן.

ההרצאות עוסקות בנושאים שנלקחים מהמציאות של היומיום והנושאים מדברים לכולם ,ולמרות המסר החשוב שיש בהן,זה מעובר בצורה קלילה וזורמת.



יום ראשון, 4 בדצמבר 2011

ב"ה
היי כולם.
בחרתי בקטגוריה  "הרהורים ומחשבות".
קטגוריה זאת כוללת בתוכה כתבות ,מאמרים ,מחקרים והמלצות ,העוסקים בנושא    
 רגשות,מחשבות,והרהורים והשפעתם על האדם.
הנושאים שעולים מתוך הקטגוריה במבחר מאמרים הם:
*התייחסות לרגשות אמפתיה הגורמות לנו להרגשה טובה ,ז"א רגשות שיש בהם נתינה ע"י הזדהות                   ומודעות כלפי האחר,כגון:חמלה,גורמים לאדם תחושת סיפוק.

*חשיבות התבודדות של האדם מתוך בחירה-שאדם החברתי צריך זמן איכות משלו,ולהתנתק בכל יום לזמן מועט מהכל,וזמן זה משפר ותורם להרגשה החיובית שלנו.
*תבונות מאוחרות-עוסק בשלב מאוחר יותר בחיים ,שאנשים מסתכלים ממבט לאחור על מהלך החיים ומבינים מה חשוב בחיים ומה פחות ,מהו חלק בלתי נפרד מעצמנו ומה נלווה ונעלם, והסתכלות על החיים  לאחור בצורה זאת מרחיבים את ההבנה והשלמות עם עצמנו.
יש התייחסות  במבחר מאמרים להשפעת הטכנולוגיה בהקשר לנושא:
*הטכנולוגיה של היום לא משאירה לאדם זמן התבודדות,ובכל  זמן ובכל מקום יש תקשורת אחד עם השני,וזה פוגע באישיות וביחודיות של האדם.
*הפרסום בכל אמצעי הטכנולוגיה גורמים לנו לשאוף ליותר,וחשיבה שאפשר להפוך לכל מה שנרצה,שמן יכול להפוך לרזה,מכוער ליפה וכ'ו ,והשאיפה לרצות  תמיד להיות יותר ולחשוב שהכל בעל השגה ,לא מאפשרת לנו להיות מרוצים מחיינו ולהשלים עם המציאות.,
המחקרים האחרונים במחר מאמרים מגלים:
*ששהות לבד  של האדם מתוך בחירה  ועשיית הדברים באופן עצמאי יש לה כוח והיא ועוזרת לתהליכים מחשבתיים ואפילו חברתיים . וזמן שהות לבד של האדם מפתח את היצרתיות , גורמת לאדם להיות אמפתי יותר.
*אמונה של האדם עוזרת למצב הבריאותי,שתפילות ואמונה מחזקות את המערכת החיסונית,מאיטות את קצב הלב ומורידות לחץ דם.
טייפ יומי:
אומנות המדיטציה-יש כתבה העוסקת באומנות המדיטציה וממלצה  על תרגילי מדיטציה בכל יום במשך עשרים דקות והתוצאות:שלווה פנימית ורגשות נעימים,                                                                                     ולמתמידים שבינינו  זה עוזר גם מבחינה בריאותית: מפחית כאב,ומחזק את המערכת החיסונית,  וגורם להרגשה טובה באופן כללי.
הדעה שלי לנושא:
שבמירוץ החיים הזה עם כל העיסוקים הממלאים את ימנו מבוקר ועד ערב  והזמניות שלנו לכולם תמיד,              אז לא יזיק לנו לקחת פסק זמן ,ולעצור ולהתנתק  מהכל ,ובזמן הזה לחשוב על עצמנו רק חיובי,  וגם לא יזיק לעשות כמה תרגילים להרגשה הטובה..                                                                                                                                                                                אז אני יוצאת להפסקה..במחשבה שניה ממש אין לי זמן ...

יום חמישי, 24 בנובמבר 2011

ב"ה
חינוך מיוחד ולקויי למידה
נושא הקטגוריה: "לקות למידה"
לקות למידה היא דבר מולד,והיא נגרמת כתוצאה מהפרעות שמקורן במערכת העצבים,
המתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישת מיומנויות בסיסיות :
דיבור,קריאה,כתיבה,זיכרון,יכולת מתמטיות והשימוש בהם, הקשבה לאורך זמן,בעיות רגשיות וקושי ביכולת המוטורית.
קשיים אלה מפריעות לאדם בפעילות החיים היומיומית,להגיע להישגים לימודים ,ולהשתלב בחברה.
קיימים מאפיינים  רבים של לקויות,והאדם המאובחן  כלקוי למידה,יש לו את תמונת הלקות שלו,וכל אחד מתאפיין בלקות שונה ובתחום אחר,וזה יכול להתגלות בכל גיל.
לפי המאמרים שקראתי יש יותר ידע,דיבור ומודעות לנושא לקויי למידה,והבנה שכל ילד צריך את הטיפול המתאים לו , לקבל את המענה המתאים,כי מבינים שלכל ילד מתאפיין בלקות שונה, וגם במערכת החינוך יש מודעות לילדים לקויי למידה ונותנים להם את העזרה והכלים ,  והמודעות וההבנה גורמים להם להצלחה לימודית וחברתית ככל שניתן.
ההדגשים  והחידושים האחרונים  זה באופן הטיפול בלקויי למידה שצריך לעבוד בכמה מישורים ולא רק במאובחן עצמו כמו שנהגו העבר :
בילד עצמו-שצריך לטפל בליקוי עצמו ולא דווקא בטיפול תרופתי,דרך שימוש ביצרתיות,התמקדות בצדדים החזקים,עידוד,הכנה מראש לשינויים ומטלות שונות,הסבר ודיבור על  הקשיים,והימנעות מהאשמה ופגיעה.
בהורים-שצריך להקנות להם את התמיכה ודרכי ההתמודדות יעלים,כי לפעמיים הורים חסרי אונים וזה גורם להאשמת הילד או ללחץ מוגזם על הילד.
והמורים-גם לתת להם את הידע והכלים וההדרכה להתנהגויות המאפיינות לקויי למידה,כי הם עלולים לפרש את התנהגות של לקוי הלמידה כחוצפה,אדישות וכו..                                                                                                      
וצריך  להצלחה שתופיות של 3 הצדדים.
אנשי התחום חשוב להם לידע  על דרך  הטיפול את כל ההורים שיש להם ילדים עם לקויי למידה,המחנכים,מנהלים ,אנשים שעוסקים בתחום הטיפול וכל האנשים שרוצים בצלחתם של תלמידים בעלי לקויות למידה.
הדיבורים האחרונים זה שכיום כל אחד יכול לעשות את האבחון תמורת תשלום ושניים שלושה מפגשים,וכמות האנשים המובחנים גורמת מעמסה כלכלית על משרד החינוך ,וזה פוגע באנשים שבאמת זקוקים לזה.                   

                                                                                                             (המשך המטלה בפוסט שלפני)

המשך מטלה בעקבות המס"ע

המשך מטלה: (4-5)
4.בחרתי בקטגוריה חינוך מיוחד ולקויי לימדה,מכוון שאני עוסקת בתחום החינוך המיוחד,  אני תרפיסטית לילדים עם אוטיזם ,ורציתי להרחיב את הידע וללמוד על עוד סוגי לקויות ולהבחין בניהם. הצלחת הטיפול שלמדתי כתרפיסטית ומקראת המאמרים על לקויות למידה השונות   קשורה לשיתוף פעולה של הילד,המטפל וההורים. שמחתי לקרוא שיש יותר אפשריות  וכלים להורים להתמודד עם הקושי,ויש יותר הבנה וידע לכל הסובבים על הנושא .


5.בית ספר לוקח אחריות!
ניסוי תוכנית שהביאה להצלחה אצל לקויי למידה  בזכות שיתוף פעולה.
מאמר זה מדבר על  תוכנית טיפול באמצעות שיתוף פעולה בין התלמידים לקויי למידה לצוות החינוכי,שנעשה בבית ספר תיכון בתל אביב שהביאה להצלחה אצל התלמידים ,ומטרת התוכנית  היא לבנות מודל שיכול להיות מוטבע בפריסה ארצית ,תוכנית זאת נעשתה בסביבת בית הספר,
 שיסוד התוכנית :המחנך הוא דמות משמעותית מבחינת התלמיד,ומאפשר תמיכה בתלמידים.   במהלך התוכנית נעשו פגישות קבוצתיות הנערכות בשיתוף התלמידים והמורים וביססו את הקשר בניהם ,התוכנית מטפחת בקרב התלמיד מודעות עצמית למצבו הלימודי,אפשרות לדבר על הקושי בגלוי ולהבין כי הקושי שהם חווים אינם נחלתם הבלעדית,המחנך מציב להם יעדים ריאלים שיוכלו לעמוד בו ולהרגיש הצלחה.
הילדים מעידים כי התוכנית העניקה להם ביטחון,ואמונה שהם מסוגלים ללמוד ולהצליח,וגם הצלחת התלמידים הביאה לשיתוף פעולה של ההורים עם המערכת שממנה סרבו לקבל תמיכה בעבר .                                
וכך באמצעות שיתוף פעולה נראו תוצאות חיוביות אצל כל אחד מהגורמים,התלמידים-היה שיפור בהישגיהם הלימודיים,ההורים-דווחו על תחושת ביטחון חדשה בתהליך ההתמודדות,                                                       והמחנכים-מעידים על פתיחות שמגלים תלמידיהם כלפיהם.
מעניין אותי לדעת אם התוכנית הזאת שנעשתה כניסוי פועלת וממשיכה ומתרחבת לבתי ספר נוספים.                                                                                                                                                                                                                                               נראה נראה לי שהמאמר הזה הוא סיום טוב..אז רק בשורות טובות!

יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

המשך מטלה א' משימה ד'.

בחרתי לקרוא מתוך הבלוג של חנן יניב את הפוסט  כלניות או לא להיות: על עיצוב ערכים וגבולות.

אהבתי את צורה שבה הציג את הנושא והביא את זה בצורה מעניינת ולא שגרתית
מדבר על נושא חשוב ומורכב במיוחד בתוקפה של היום שהכל נגיש ופתוח ,ושההורים לא יודעים איפה יש צורך בגבול לילד.
הנושא הזה ידוע, שבשביל ללמד את הילד התנהגות טובה זה קודם כל דוגמא אישית,כי הילדים מתבוננים ובוחנים אותנו
המבוגרים, ובפוסט הנ"ל זה מזכיר לנו כמה צריכים להיות ערניים לנושא.
וזה מדגיש שבמהלך החיים יש לך הרבה דילמות  בבחינה הערכית האם לעשות או לא,וזה נעשה יותר מורכב שאתה דמות שמסתכלים עלייך ולומדים ממך.
אז שתמיד נבחר את הבחירה הנכונה שתוביל לערכים הטובים.וב"ה  נהווה  דוגמא אישית לילדינו ולסובבים אותנו.
והשאלה שעלת לי....האם אני הייתי עוברת את הגדר ? :)

המשך מטלה א'

                                                                                                                  ( המשך מטלה חלק א',משימה ג')

לדעתי הבלוג בכללי נכתב בצורה מעניינת ומגוונת,                  
הכותרות שבחר הבלוגר לפוסטים מאוד מסקרנות,שגורמות לך ללחוץ בעכבר על הכותרת ולקרוא את הפוסט,
לדוגמא:מדינה מחפשת סיפור,העיניים של מאיה וכו',
כל פוסט מתחיל בצורה אחרת: תמונות,סיפור,ראיון ועוד.שזה עושה לך עניין וגיוון
וזה מעביר לך את נושא החינוך המדובר בצורה אחרת.
יש פוסטים בשפה גבוהה 'ויש פוסטים ארוכים מידי לטעמי ,אך רוב הפוסטיםנכתב  בשפה מובנת וקלילה
למרות המומחיות של הבלוגר .
הבלוג יעניין לא רק את העוסקים בחינוך והוראה(שלפי התגובות  על הפוסטים זה רוב האנשים שהגיבו והתעניינו) ,אנשי חינוך וכו
אלא לדעתי זה צריך לעניין גם את  ההורים , שכמובן רוצים שהלמידה של ילדיהם תיהיה חוויה טובה ומוצלחת,
וכמובן את התלמדים, שהשינוי שרוצה הבלוגר לעשות זה לחוויה הלימודית שלהם
 וזה יכול לעניין גם את אוהבי המחשב והטכנולגיה,וכל מי שרוצה לראות שינוי במערכת בחינוך.

אני חושבת שנושא הבלוג מעניין וחשוב ,אני מסכימה שהמערכת צריכה שינוי,וחושבת שהטכנולוגיה כבר חלק מאיתנו ואי אפשר להתעלם מזה,וזה טוב לנתב את הטכנולוגיה לנושא החינוכי,אך אני לא בטוחה שזה רלווני לכל מקצוע וחושבת שצריך למצוא את האיזון בין הלמידה  עם המחברות והספרים  ובין הטכנולוגיה המתפתחת. 

לא סיים תיכון ,והיום פרופסור לחינוך! (מטלה הערכת הבולג)

   הבלוג של חנן יניב

                     "מזה שנים שאני מסתובב במערכות בחינוך בארץ ובעולם,ומשהו לא מסתדר לי"...
             לקוח מתוך הפוסט ה-1 שנכתב ב2007 ,בשנה זאת נרשמו 12 פוסטים,כמות זאת היא הגדולה ביותר
             לשנה שנרשם עד כה.
     
חנן הודח מבי'הס  בכיתה י',שנים לאחר מכן השלים את למודיו בח"ול,כיום פרופסור לחינוך באונברסיטה קלגרי בקנדה ובסמינר הקיבוצים ,וגם פדדוג דיגטלי.

חנן יניב עושה מעין תיקון לחווית הילדות שלו בתחום החינוך,ודרך הבלוג הוא מעביר לנו את דעתו על מערכת החינוך ,שלדעתו לקויה ולא מביאה להצלחה למודית ולא לחינוך במובן של ערכים בין אדם לחברו.בפוסטים הראשונים יותר מודגש הקטע  הבקורתי  שלו על המערכת ובהמשך הפוסטים הוא משתף אותנו בתפיסתו ובדרך שהוא מאמין צריכה להתנהל מערכת החינוך.
הלמידה לדעתו צריכה להעשות בצורה הרפתקנית וחוויתית,למידה תוך שיתופיות ומחוברות  לנושא,
לגרום לילדים חשק ואהבה למקצוע,והחזון שלו שהשינוי הזה יעשה דרך עולם המחשבים,
שמרכת החינוך צריכה לעבור ,להתקדם לפתגוגיה דגיטאלית.
לדוגמא:שיעור הסטוריה-אז הילדים ישחקו את  הדמיות של העבר,לצלם את הילדים  מצגים,לעשות סרטון,להציג את הסרטון  בכיתה או דרך מחשב ליצור את הדמיות וכו.
וכך והלמידה של התלמידים הופכת משמעותית ומהנה.
חנן יניב בעצם בבלוג רוצה לשתף ולהכניס מודעות שהמפגש בין עולם החינוך לבין עולם הטכנולוגיה הוא חסר תקדים ויעשה פלאות בעולם החינוך,במיוחד עכשיו שהטכנולגיה כל כך קרובה אלינו.         
                                                                                                            (מטלה חלק א,משימה א-ב)

יום שני, 31 באוקטובר 2011

בלוג בפעם הראשונה..

שמי עינת כהן ,והיום אני בסימן הפעם הראושנה..שנה ראשונה במכללה,היום הראשון,השיעור הראשון והבלוג הראשון שלי!